טארט גבינה וענבים ללא אפיה

זהו. נשברתי. 
לא יכולה לשאת את זה יותר. חייבת לפרוק. ולצעוק –

אני מתגעגעת לחורף!

עוד לא הגיע רשמית הקיץ ואני כבר פקעת עצבים. פעמיים נשרפתי בשמש, היתושים בלתי נסבלים, ובעוד שבחורף לבשתי סריג והיה נעים, עכשיו אני צריכה להגיע לעבודה בחרמונית ועדיין אקפא למוות. 

והקרטיבים שמטפטפים והכל דביק מסביב. 

והשלוקים שהילדים מוציאים מהמקפיא ואת השקית לא טורחים לזרוק לפח. 

והזבובים. 

ולדאוג ללא הרף שכולם ימרחו קרם הגנה. 

והכביסה. שאם אני לא תולה לייבוש שניה אחרי שהמכונה מסיימת לעבוד – אני צריכה לכבס אותה שוב. 

ולמרוח קרם הגנה לפני שאני יוצאת לתלות. 

והעציצים שאסור שאשכח להשקות כל יום. כל יום. ולמרוח קרם הגנה לפני שיוצאת להשקות. 

ולגעת בהגה אחרי שהאוטו עמד בשמש. 

ואני כל כך עצבנית אפילו על האבטיח – שהוא כזה גדול ועגול וכבד ותופס חצי מקרר. כאילו – אי אפשר שלאבטיח יהיה גודל שפוי? כמו שיש, נניח, לאפרסק??

אוי כמה שאני מתגעגעת לחורף. 

רק דבר אחד טוב יש בקיץ. 

ענבים.