והיום בפינתנו ״הכינותי מראש ואז בכלום עבודה הוצאתי מנה מעלפת״ – לחם שום וגבינות. 

כיכר אחת באמצע השולחן וכל השאר מיותר.  

אני יודעת, מנסיון.
כי בערב ההוא שהגענו אליה לסיעור מוחות – הדבר היחיד שהמוח שלי הצליח לחשוב עליו היה: ״מה זה הלחם המדהים הזה ואיך בדיוק מכינים אותו״.
עוד קוביה. עוד ביס. פלא שלא היו לי עצות טובות?? כי איך בדיוק אפשר להתרכז כשיש כזו הסחת דעת בסביבה.
אולי בגלל זה היא לא מזמינה אותי יותר. 

אז את שומעת סתיו? זו לא אני! זה פשוט הלחם… 

ואז יום אחד הכנתי. ומאז תמיד יש אצלי במקפיא  אחד כזה, במדף ההכינותי מראש לצד קלתיות טארט במגוון גדלים. 

מארחים? מתארחים? יוצאים לפיקניק? 
מוציאים, מפשירים ואופים. ואז מכינים עוד אחד, בחזרה למקפיא.  

מה צריך?

כיכר לחם, אפשר מוכנה ואפשר להכין לבד. 
חמאה
פסטו
גבינות

יאללה, לעבודה: